החלטה בתיק עע"ם 9717/04

א.        (1)    זו בקשה "בהולה" לעיכוב ביצוע פסק דין. המבקשת היא בעלת תחנת דלק, שבית המשפט קמא הורה על סגירתה בפסק דין מיום 22.9.04. בית המשפט קמא נימק את הכרעתו בסטיה מהוראות טווח הביטחון לגבי בטיחות מוסדות חינוך שבתמ"א 18, וציין כי תכליתה הבסיסית של המגבלה שבתמ"א 18 "והיא שצריכה להדריך גם בית המשפט בבואו לבחון את כללי המותר והאסור - התכלית היא הגנה על תלמידים במוסד החינוך".

(2)      על פסק הדין הוגש ערעור (27.10.04), והוא קבוע לדיון ב-21.3.05.

ב.        בקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית המשפט קמא ב-29.9.04 ונתבקשה תגובת המשיבים, וניתן בו ביום עיכוב ביצוע עד להחלטה. כתום שלושה חודשים דחה בית המשפט קמא את הבקשה לעיכוב ביצוע בהחלטה קצרה ללא פירוט נימוקים מיום 29.12.04. צויין בה, כי ניתנה "לאחר שיקול הנסיבות כולן".

ג.        הבקשה לעיכוב ביצוע מנומקת בכך שלוח הזמנים לשמיעת הערעור קצר, שהמבקשות פעלו לפתרון חלופי בנושא המרחק, שסיכויי הערעור טובים ושסגירת התחנה תגרום להם נזק בקרב הלקוחות ואף החשש שהעובדים יפוטרו "ערב החג", מה שהועתק בשגגה מבקשת עיכוב הביצוע בבית המשפט קמא ערב החגים (הוגשה ב-9.9.04, ערב סוכות). בינתיים חלפו להם חודשים אחדים.

ד.        נתבקשה תגובת המשיבים, לרבות הועדה המקומית וראש העיר נתניה שלא הגיבו לבקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט קמא.

ה.        (1)    התגובות נתקבלו (למעט משיבים 7-5, שכנמסר לא נטלו חלק בהליכים). המשיבים 2-1 (שהם העותרים בתיק קמא) מתנגדים, בין היתר בנימוק של "חשיפת תלמידי בית ספר "אורט" לסכנה בטיחותית חמורה ביותר" לתקופה שאינה ידועה. זאת, בצד טענה בדבר נזקם הכלכלי. הדעת נותנת - בכל הכבוד - כי התחרות הכלכלית היא עיקר העיקרים של עתירתם. בטיחות התלמידים היא כמובן מעניינם של הכל, אך בראש וראשונה של הועדה המקומית והעיריה כמייצגות אינטרס הציבור, ושל מפעילי בית הספר.

(2)      והנה תשובת הועדה המקומית וראש העיריה היא הותרת הבקשה לשיקול דעת בית המשפט (שמשמעה עשוי לא אחת להיות, מבלי לקבוע מסמרות, הסכמה למבוקש). אורט, בעלת בית הספר בו מדובר, חזרה על עמדתה בבקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי, קרי כי אין זה המקרה בו ראוי לסטות מעקרון מימושן של החלטות שיפוטיות; זאת - מה גם שסיכויי ההצלחה בערעור לשיטתם נמוכים, בהיות פסק הדין מבוסס על הכרעה עובדתית, ולדעת אורט אין מיקום התחנה עומד בדרישות תמ"א 18.

ו.        בטרם אכריע בבקשה, אציין כי צר לי שלא ניתנה עמדה מפורטת יותר של המשיבות 4-3, הועדה המקומית וראש העיריה. אכן, הזמן שחלף לאורך ההליכים, לרבות חודשי ההחלטה בבקשה בבית משפט קמא, וקרבתו היחסית של הדיון בבית משפט זה, אולי יכלו להיות שיקול לעיכוב ביצוע. ואולם, שיקול אחד עולה על כולנה, והוא שהיה לנגד עיני בית משפט קמא בפסק הדין, ואין לו דבר עם האינטרס הכלכלי של משיבות 2-1: בטיחות התלמידים, בכל מקום שבו הם מצויים דרך שיגרה בבית הספר, אם במבנה ואם בחצר, וזאת על פי תכנית סטטוטורית. ראוי היה כי הועדה המקומית והעיריה, כמיצגות אינטרס הציבור, יאירו את עיני בית המשפט בעמדה ברורה בשאלה האם יש לדעתן לעת הזאת סיכון אם אין. דבר זה לא נעשה.

ז.        בנסיבות עלי לציין, כי משיקול זה בלבד, של טווח הבטיחות לתלמידים, בהתאם לתכנית סטטוטורית שיש לכבדה, עלי לנקוט על דרך ההקפדה ולא להעתר לבקשה. אודה, כי איני עושה זאת בלב קל; הטוענים הנלהבים ביותר לבטיחות התלמידים הם בעלי עניין כלכלי מובהק שאינם מסתירים אותו, המשיבים 2-1. עמדות בעלי האינטרס הציבורי תוארו לעיל. לבקשה צורפה פניית המבקשים לבא כוח הועדה המקומית מ-24.10.04, ונמסר כי תכניות הוגשו, אך אין מידע על התוצאה. סבורני, כי בנסיבות אין לי אלא להעמיד בשלב זה, מבלי לקבוע מסמרות באשר לערעור לגוף התיק או באשר לאפשרויות של עמידת המבקשות בדרישות תמ"א 18 - את פסק הדין קמא על חזקתו, מן הטעם הבטיחותי שעליו נסב בגדרי תמ"א 18 כאמור, ובכיבוד תכניות סטטוטוריות יש להקפיד.

ז.        הסגירה תיעשה עד יום כ"א בשבט תשס"ה (31.1.05).

ח.        הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ש"ח למבקשות או לכל אחת מן המשיבות 2-1 (יחד) ו-8, לפי תוצאות הערעור.

           ניתנה היום, כ"ח בטבת תשס"ה (9.1.2005).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: